יצאנו "להשתולל" על דיונת כסוי , בסיומו של טיול להרי אילת ובדרכנו הביתה. שעת צהריים .
כמה "חנונים" הצטרפו אלי לשוטטות ובחינת מישורי החול בשולי הדיונה ושמעו את הסיפור הבא.
אתמול בלילה, ט' בכסלו, בשעה 20.00 , יצא לו שועל צעיר , לחפש לו "חטיף" בדמות גרביל, לטאה,או כל דבר פריך וטעים אחר .שוטט בשולי הדיונה, בין אבנים ושיחים קטנים , חיפש והתרוצץ, אבל נשאר רעב.... השועל הצעיר לא ידע עדיין, כי ב-ט' בחודש , זורח חצי-ירח כבר ביום ושוקע לפני 1 בלילה. וידידנו דווקא רצה קינוח בשעת סיום הארוחה שהכינה לו אימו אתמול.
הגרביל , מכרסם קטן הדומה מעט לירבוע – רגליו האחוריות ארוכות מהקדמיות , היה כבר בוגר ומנוסה. ממחילתו שמתחת ליפרוק , בשולי הדיונה, עקב בזהירות אחרי השועל המתרוצץ בחוץ. חיכה לשעה מאוחרת יותר , לחשיכה "סמיכה" יותר ורק בשעה 02.00 , אחרי תכנית לילה מאוחרת בטלויזיה , יצא ממחילתו והחל תר אחרי מזון , אותו יאחסן במחילתו למחר.
והנה זרחה השמש. האויר עדיין קריר מעט, אבל "חיפושית השחר" – השחאורית ארוכת הגפיים {ויש לה 3 זוגות מאלו...}, כבר יצאה לאור השמש שחיממה את גופה השחור במהרה וכבר אצה-רצה לה כאחוזת תזזית , דורכת על עקבות השועל והגרביל, סובבת סביב אבנים ושיחים וממהרת לאכול, לאכול, ככל שגופה יכול, כל חומר צמחי שרק תמצא ויתן לה אנרגיה ליומיומיים. מיהרה, כי כאשר השמש עולה , כך גם טמפרטורת החול עולה ורגליה אינן מספיק ארוכות על מנת להרחיקה מהמצע הלוהט.
ואחרון, סובב לו על החול העפרוני. הולך ומהדס , גורר רגליו ומשאיר מעין קו עם ציפורן "אצבעו" האחורית ואינו מנתר כמנהג צפורים אחרות- הרי זה ממש יעייף אותו . והוא יודע כי החיפזון מן השטן ובמדבר, יש לשמור על כוחותינו ולבזבז מעט אנרגיה ככל שאפשר.
אבל הנה , עיקבת נעל טיולים של ה"אדם" , אויב – הכל .
הולך ורומס כי הוא האדון הכל – יכול.
אז ברחו כולם, למיסתורם...
ונשארנו רק ה"אדמים" לספר את סיפורם........